החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אשר נכנס לתוקפו ביום 17.7.16, חוקק במטרה לנסות ליישב את הסכסוכים במשפחה בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, אשר יש בה כדי להסלים את הסכסוך וללבות את האש בין הצדדים.
עפ"י חוק זה, כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו או ילדו, חייב להגיש תחילה בקשה לישוב סכסוך ליחידות הסיוע שליד בית-המשפט לענייני משפחה או בית-הדין הרבני, בהתאם לבחירתו.
יחידות הסיוע מתופעלות בעיקר ע"י עובדים סוציאליים ולאלה אין סמכות שיפוטית מטבעם של דברים.
על פי החוק, הנושאים בגינם ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך הינם:
ענייני נישואין וגירושין.
על אף העובדה שהבקשה ליישוב סכסוך נראית כטופס פשוט לכאורה למילוי, להגשת הבקשה ולהליכים הבאים בעקבותיה השפעה מכרעת על המשך ניהול ההליך ולכן מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת הבקשה.
עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, חלה תקופה של עיכוב הליכים במסגרתה מנועים הצדדים להגיש בקשות ו/או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים כגון: עיקולים, צווי מניעה, צווי עיכוב יציאה מהארץ וכיו"ב….
חשוב לזכור, כי במקרה בו ההליך ביחידת הסיוע לא צלח, הצד שהגיש ראשון את הבקשה לישוב הסכסוך יהיה רשאי להגיש תובענה לערכאה השיפוטית ולבחור האם הסכסוך יתברר בבית-המשפט לענייני משפחה או בבית-הדין הרבני.
נבהיר, כי לא ניתן לקבוע כללים קשיחים באיזו ערכאה כדאי יותר לפתוח בהליך המשפטי. בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב חלקים מסוימים בציבור, השאלה אינה תלויה בזהות הפותח בהליך ולא נכון לומר באופן גורף, כי לגבר תמיד כדאי לפתוח בהליך בבית-הדין הרבני ואילו לאישה בבית-המשפט לענייני משפחה. התשובה הנכונה תלויה בנסיבות המדויקות של כל מקרה ומקרה. לכן, מומלץ ביותר לקבל ייעוץ משפטי טרם פתיחת ההליך כדי להכיר ולהבין את ההשלכות של ההתמודדות עם המקרה שלכם במסלולים השונים.
לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך, מוזמנים הצדדים לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ראשונה לצורך הבנת אופי הסכסוך ועל מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה. אך לפגישה ראשונה זו מתייצבים הצדדים לבדם ללא ליווי עורך דין. נדגיש, כי דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט. כלומר: יש חובה להתייצב. הערכאה השיפוטית רשאית, לבקשת צד שהתייצב לפגישות המהו"ת, להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, וכן למחוק את הבקשה או התובענה שהוגשה על ידי הצד שלא התייצב.
נציין, כי במידה ונבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל סיבה מוצדקת כגון אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה, הערכאה השיפוטית רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים.
אם נקבעו פגישות נוספות בהמשך, אשר נועדו לנסות לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפטי ביניהם כולו או חלקו, רשאים הצדדים לצרף לישיבות אלו את עורכי–הדין המייצגים אותם.
בסיום הפגישה הראשונה, מזמנת יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך. יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.
צדדים המעוניינים בהליך חלופי, למשל, עו"ד מגשר או מטפל, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים ויפנו לגורם שיבחרו. אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, מומלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית–הדין הרבני המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק–דין להסכם.
בתום 10 ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, כל אחד מהצדדים נדרש להודיע ליחידת הסיוע האם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך וב-15 הימים שלאחר מכן, או בכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, הצדדים לא רשאים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית.
במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין: בית–המשפט לענייני משפחה או בית–הדין הרבני.
במקרים בהם ישנן בקשות או תובענות דחופות בעניין מזונות או הבטחת קשר של קטין, בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם (לדוגמא: פעולה רפואית דחופה או אישור יציאה לחו"ל לקטין, פתיחת חשבונות בנק שנחסמו, צו להחזרת רכב, העברת ילד למסגרת חינוכית ועוד…), ניתן לפנות לערכאה המשפטית המוסמכת במסגרת תיק הבקשה ליישוב סכסוך למרות תקופת עיכוב ההליכים.
אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך אינו מגיש תביעה בתוך המועד שנקבע לכך, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית–המשפט או לבית–הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. ליצירת קשר
