מזונות הילדים הינם התשלומים שנועדו לממן את צרכיהם של הילדים ולדאוג לרווחתם.
תשלומי המזונות מתחלקים לצרכים שהינם הכרחיים לקיומם של הילדים (מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו, צורכי חינוך וצרכים רפואיים). מנגד, צרכים שאינם הכרחיים לקיומם של הילדים (כגון חוגים, שיעורי העשרה, בילויים, נסיעות, מתנות לימי הולדת וכיו"ב).
חישוב דמי מזונות נעשה בכל מקרה על פי נסיבותיו ומשתנה בהתאם לגיל הילדים, צרכי הילדים, יחס ההכנסות של ההורים מכל המקורות, הסדרי המשמורת והסדרי השהות של הילדים. אין המדובר בנוסחה מתמטית שתוצאתה אחידה.
גיל הילדים– ככלל, בקרב בני זוג יהודים, עד גיל 6 החיוב לפי הדין האישי הינו על אב יהודי בלבד, ללא התחשבות במצבו הכלכלי של האב. מעל גיל 6 הבדיקה אינה מגדרית אלא לפי יחס ההכנסות הפנויות בידי כל הורה, תוך הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת. כך שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא סך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות.
בנוסף, כאמור, מובא בכלל חשבון יחס השהיה של הילדים אצל כל אחד מההורים.
צרכי הילדים –נוהגים לחלק כיום את צרכי הילדים לשניים; הוצאות תלויות שהות כדוגמת מזון, ושתיה, הסעות ובילויים משפחתיים שגרתיים. הוצאות שמוציא כל אחד מההורים בעת שהות הילדים עמו. מנגד, הוצאות שאינן תלויות שהות כדוגמת ביגוד, תספורת, ספרי לימוד, טיפול רפואי לא צפוי ועוד. בנוסף, יש להביא בחשבון הוצאות כגון הוצאות חינוך (גן/בית-ספר, צהרון, שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנות) וכן, הוצאות רפואיות חריגות כגון טיפולי שיניים, אבחונים, תרופות כרוניות, רופאים פרטיים וכו׳.
בנוסף, לסכום המזונות מצטרף תדיר חלקו של הקטין במדור (מגוריו), הוצאה בה נושא כל אחד מההורים עבור מקום המגורים בו יחיו עמו הילדים, לרבות הוצאות אחזקת מדור – חשמל, מים, טלפון, אינטרנט, כבלים, ועד בית וכיו"ב.
הן במקרה שבו דמי המזונות נקבעו בהכרעת בית המשפט או בית הדין הרבני והן במקרה שדמי המזונות נקבעו בהסכמה בין בני הזוג, מערכת המשפט מאפשרת דיון מחדש בסוגיות הגדלת או הפחתת מזונות כדי לשמור על רווחת וטובת הקטין ובתנאי שחל שינוי נסיבות מהותי. לרוב, מדובר בשינוי משמעותי במצבו הכלכלי של מי מהצדדים, למשל עקב תאונה או מחלה, או שינוי בצרכי הילדים, אשר לא ניתן היה לצפות אותו מראש.
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. ליצירת קשר
