דיני נזיקין הוכרו אף בסוגיית "ניכור הורי". כך, חויב ההורה המנכר את הילדים בפיצוי להורה השני בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות הניכור ההורי. בתמ"ש 3970-06-15 פלוני נ' פלונית מיום 26.8.16 התבססה הפסיקה על עוולות של רשלנות והפרת חובה חקוקה.  בתמ"ש 58854-07-14, פלוני נ' פלונית מיום 29.01.19 שאב האב את סכום הפיצוי מחוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע, הקובעים פיצוי ללא הוכחת נזק. שם נקבע, כי "בהתחשב בפרק הזמן הארוך בו מנעה האם את הקשר בין האב לקטין; בריבוי ההפרות החוזרות ונשנות של החלטות בית המשפט והגורמים שהוסמכו לכך; בריבוי המעשים והמחדלים אשר ביצעה האם תוך שידעה, או לכל הפחות היה עליה לדעת, כי הם עלולים להביא לניתוק הקשר בין האב לבין הקטין – מצאתי, כי על האם לפצות את האב בגין נזקיו בסך של 250,000 ₪ (מאתיים וחמישים אלף ₪)".

אלימות במשפחה, על אף היותה תופעה רחבת ממדים, טרם מצאה ביטוי בפקודת הנזיקין בדמות עוולה ספציפית של אלימות או התעללות בין בני זוג. בתי–המשפט לענייני משפחה מכירים בתביעה נזיקית כנגד בן זוג בגין התעללות מכל סוג ( גופנית, מינית, נפשית), בין אם ההתנהגות האלימה של בן הזוג באה בגדרה של עוולת התקיפה, כליאת שווא או עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה. עד כה נדונו תביעות בשל אלימות גם בבתי–המשפט לענייני משפחה וגם בבתי–המשפט האזרחיים. לאחרונה, נקבעה הלכה בבית המשפט העליון, המעניקה לבתי–המשפט לענייני משפחה את הסמכות הייחודית לדון בתביעות נזיקין בגין פגיעות מיניות בתוך המשפחה וכן בגין אלימות במשפחה, פיזית או נפשית  (רע"א 8368/18, פלונית נ' פלוני, מיום 11.2.2020).

תופעת סרבנות הגט המדאיגה, הוכרה גם היא בפסיקה כעילה לתביעה נזיקית המבוססת על עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה. כב' השופטת שטמר הבהירה בעמ"ש 23464-10-09(חי') א. ש נ' ד. ש מיום  6/10/11, כי "בחברה, בה הגירושין הם תלויי רצון שני הצדדים, תחשב התנהלות שאינה תואמת את ערך החירות להפסיק נישואין כושלים, משום התנהגות שאיננה סבירה ולפיכך רשלנית. בן הזוג שהוא בבחינת סרבן גט – גבר או אישה – מודע, או חייב להיות מודע, לנזקים שנגרמים לבן הזוג המסורב.". הנה כי כן, הפסיקה אינה מבחינה בין גבר מסורב גט לבין אישה מסורבת גט. יחד עם זאת, יש להבחנה המגדרית השפעה על היקף הנזק הנפסק בכל מקרה ומקרה, לאור השוני במצבם של כל אחד מבני הזוג בהתאם להלכה היהודית. אך לצורך הדוגמא, בתמ"ש 17454-08-15 פלונית נ' פלוני, 2.8.18, קבעה כבוד השופטת מקייס, כי הנתבע חייב בפיצוי בגין עיכוב במתן הגט בסך של 45,500 ₪ בגין תקופה של 13 חודשים. כן חויב הנתבע בכפל פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע בסך של 142,886 ₪ וזאת בגין הוצאת לעז על הגט. בנוסף, הנתבע חויב בהוצאות משפט בסך של 35,000 ₪.

עם התרחבות תביעות הנזיקין במשפחה, יתכן ותביעות נזיקין ירתיעו את ההורים ויאפשרו לילד קשר משמעותי עם שני הוריו. כך גם במסלולי תביעות לפיצויים במקרים בהם בקשות להוצאת צו הגנה של צד בסכסוך מתגלות כעלילות שווא. אנו מקווים, כי שימוש בעוולות המוגדרות בפקודת הנזיקין על–מנת להרתיע ולהעניש, תסייע בעידוד התנהגות אנושית המבוססת על יושר, התחשבות בזולת והגינות.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. ליצירת קשר