על פי הדין העברי, המהווה את מקור החיוב במזונות אישה בדין הישראלי, אחת מחובות הבעל כלפי אשתו היא החובה לזון אותה לפי מעמדה ולפי כבודה, תוך יישום הכלל "עולה עמו ואינה יורדת עמו". דהיינו, דמי מזונות האישה הינם בסכום שיאפשר לאישה את שמירת רמת החיים אליה הורגלה בעת החיים המשותפים. חובה זו קיימת כל עוד האישה נשואה.
דמי מזונות האישה הינם בסכום שיאפשר לאישה את שמירת רמת החיים אליה הורגלה בעת החיים המשותפים.
דמי מזונות האישה כוללים את כל צרכי האישה, לרבות: מזון, הוצאות רכב, ביגוד, הנעלה, הוצאות מדור ואחזקתו, הוצאות רפואיות, חוגים, הוצאות בגין צרכים נשיים (קוסמטיקה והיגיינה, איפור, מספרה) וכל שאר ההוצאות אותן הוציאה האישה בעת חייהם המשותפים של בני הזוג.
בקביעת סכום המזונות לאישה, רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיה מעבודה ומנכסים ואף מכל מקור אחר. בנוסף, נערכת הבחנה בין שני מקרים: האחד, כאשר האישה עבדה משך כל השנים וחדלה לעבוד או צמצמה את היקף עבודתה לצורך ההליכים המשפטיים; השני, כאשר האישה לא עבדה אי פעם ויש לה פוטנציאל / כושר השתכרות. בית המשפט בוחן האם העובדה שהאישה אינה עובדת קשורה בהליכים המשפטיים בינה לבין בן זוגה, כך שמנסה היא להפעיל עליו לחץ כלכלי; או שמא הפסקת עבודתה של האישה אינה תלויה כלל בהליכים המשפטיים ונגרמה מסיבות אובייקטיביות. יחד עם זאת, באם משכורתה אינה מספקת כדי כיסוי כל צרכיה והיא הורגלה לרמת חיים גבוהה יותר, מחויב הבעל להשלים מזונותיה.
הדין העברי מכיר במספר עילות, שיש בהן כדי לפטור את הבעל מחובתו למזונות אשתו. העיקריות שבהן הינן: אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה ("אישה מורדת"), עזיבתה את בית הצדדים ללא סיבה מוצדקת, אישה שבגדה בבעלה וכיו"ב. נציין, כי על מנת לשכנע את בית המשפט, כי עזיבת האישה את הבית הייתה מוצדקת, נטל ההוכחה המוטל על האישה הוא קל מאוד, כמשקלה של נוצה.
מזונות הידועה בציבור
על פי הפסיקה, ניתן להחיל על ידוע בציבור חובת מזונות כלפי הידועה בציבור כבת זוגו, על פי הסכם מכללא, הנלמד מעצם החיים המשותפים.
ככלל, לאחר הפירוד בין בני–הזוג, יחויב הגבר במזונות מי שהייתה ידועה בציבור כבת זוגו רק מכוח הסכם מפורש ביניהם. עם זאת, בפסק דין תקדימי, קבע בית המשפט העליון, כי מכוח עקרון תום–הלב אפשר ויוטל חיוב ב"מזונות משקמים" במקרה בו בני–זוג חיו כידועים בציבור או נישאו בנישואין אזרחיים וזאת במידה והאישה פיתחה תלות כלכלית בגבר. תכליתם של המזונות המשקמים הינו לאפשר לאישה להתרגל לאורח החיים החדש ולהתחיל לייצב את עצמה (למשל, על ידי כניסה לשוק העבודה).
מזונות אזרחיים אלו באים להבטיח את רמת חייו של בן–הזוג ולאפשר שיקומו לאחר הפרידה. החיוב במזונות משקמים הינו לתקופה, אשר ארכה תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה ובכללם מצבם הכלכלי של הצדדים, התנהגותם, יצירת קשרים עם בני– זוג חדשים וכיו"ב.
ידועה בציבור זכאית אף למזונות מעיזבונו של הידוע בציבור, באם היה הוא בן–זוגה עד לפטירתו ואף לפיצויים נזיקיים באם הידוע בציבור כבן–זוגה נפטר בנסיבות המזכות בפיצויי נזיקין (תאונת דרכים, תאונת עבודה) וזאת באם תוכר כתלויה בו לפי פקודת הנזיקין.
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. ליצירת קשר
