מוגש מטעם DUN'S 100
טעות נפוצה לחשוב, כי צוואה נכתבת רק על ידי מי שאין לו צוואה. בפועל, כל אדם נולד עם "צוואת ברירת מחדל" באמתחתו, אותה ערך עבורו המחוקק. החוק אמנם אינו יכול לכפות על אדם לערוך צוואה אך הוא קובע תרחיש, שיכנס לתוקף במותו של אדם, אשר לא השאיר אחריו צוואה אחרת כדין.
לכאורה, המחוקק חסך לנו הוצאה מיותרת. שכן, אם הצוואה נכתבה עבורנו חינם אין כסף מדוע שנטרח לפנות לעו"ד בעניין ולהשחית כספנו לריק? ההצדקה לכך הינה, כי הצוואה עימה נולדנו אינה מתאימה לכל אחד מאתנו. היא אינה משקפת, בהכרח, את רצוננו הסובייקטיבי, אינה מתאימה בהכרח למערכת היחסים שלנו עם ילדינו, לקשרינו עם בן או בת הזוג ואף אינה מבטאת איזונים אותם יתכן ונבקש לערוך בין היקרים לנו באמצעות הצוואה. לכן, במקביל, העניק לנו המחוקק אפשרות להכין צוואה המשקפת את רצוננו הייחודי.
ואכן, מעשה שהיה כך היה;
זוג צעיר, אשר עבד קשה למחייתו, לא הצליח לחסוך כספים לרכישת דירה והתנהל בדרך של מעבר מדירה שכורה אחת לאחרת באופן שייצר מתחים בין בני הזוג. אבי הבעל, אשר ביקש לסייע לבנו ולהשכין שלום בית, משך המחאה (שיק), לפקודת בנו, ע"ס 1.5 מיליון ₪ (מיליון וחמש מאות אלף שקלים!) בהבהירו, כי מייד עם שחרור הסכום מחשבון החסכון בו הוא צבור, יוסיף להמחאה תאריך ובני הזוג יוכלו להשתמש בסכום לרכישת דירה.
רצה הגורל וזמן קצר לאחר מכן נפטר האב במפתיע. האב לא השאיר צוואה.
למשרדנו פנה הבן, כשבידו ההמחאה הנכבדה על סך 1.5 מיליון ₪, אלא שאינו יכול לעשות עימה דבר. מדוע? מאחר וכשאדם הולך לעולמו, הבנק אינו מאפשר עשיית פעולות בחשבונו עד שיוצג צו ירושה או צו קיום צוואה, שיצביע על יורשיו החוקיים של המנוח.
החשש המוצדק של מרשנו היה, שהיורשים האחרים של אביו המנוח-שתי אחיותיו- תפעלנה להוצאת צו ירושה עפ"י החוק ובהתאם לצו יחלקו את עזבון האב בהתעלם מההמחאה שבידיו. במילים אחרות: עם הצוואה איתה נולד האב המנוח, לא ניתן היה לכבד את רצונו של האב וגם לא את ההמחאה בסך 1.5 מיליון ₪.
בנסיבות המתוארות, מיהרנו להגיש תביעה לפסק-דין הצהרתי שייקבע, כי הבן זכאי ל-1.5 מיליון ₪ בנוסף לחלקו בעיזבון (שיקבע לפי חוק הירושה).
אחיותיו של מרשנו טענו בכתב הגנתם לזיוף ההמחאה ע"י מרשנו והתעקשו, שגרפולוג יבחן את החתימה על גבי ההמחאה על מנת לאמת שאכן מדובר בחתימת המנוח. עוד טענו האחיות, שיש להן עדים שיוכיחו, כי האב המנוח לא התכוון כלל לסייע לבנו ברכישת דירה, וכי לא יתכן שהמנוח היה מחלק את רכושו באופן לא שווה בין שלושת ילדיו.
כחלק מהניהול האסטרטגי של התיק, נערך במשרדנו ניתוח הנתונים לצורך איתור החוזקות אל מול החולשות של כל צד בתיק. מטעמי זהירות בניהול התיק הונח על ידינו, כי לצד השני, קרי: האחיות, היתה היכולת להביא עדים הנתונים לשליטתן, אשר עלולים לחזק בעדותם את הגרסה לפיה האב המנוח נקט במדיניות של שוויון בין ילדיו ובכך, אפשר שיותירו את הלקוח שלנו בעמדת נחיתות ואף ישפיעו על הכרעת השופט כנגדו.
מנגד, זוהה על ידנו, כי הצד השני לוט בערפל באשר לנסיבות החתימה על השיק. כל שהיה בידי הצד השני הסתכם בהשערות, ניחושים ומסקנות בעוד שידיעה וודאית היתה אך ורק למרשנו, אשר היה הגורם היחיד שנכח במעמד חתימת ההמחאה על ידי אביו. משכך, התחזקה המסקנה, כי יש להוביל את התיק למסלול ההכרעה של שדה הגרפולוגיה בלבד, ללא הבאת עדים ושמיעת ראיות בתיק.
במטרה להוציא את הצדק ולקיים את כוונת האב לפועל (על אף העובדה שלא ערך צוואה) פעלנו בדרך של מיקוד הדיון בחוזקות הוודאיות שהיו לנו. כלומר: הידיעה הברורה, כי האב הוא זה שכתב וחתם על ההמחאה. בהתאם, כבר בדיון הראשון הצענו לאמץ את החלופה שהוצעה, למעשה, ע"י הצד השני ועל מנת שלא לבזבז זמן שיפוטי יקר לקבוע, כי בדיקה גרפולוגית- והיא בלבד -תכריע את גורל התיק כולו.
מיקוד ההכרעה על הוודאות בחתימת האב הביא ליציאת הצדק לאור בכך שרצונו של האב קוים.
כך, בסופו של יום, הגרפולוג אכן אישר, כי בסבירות גבוהה מאוד המנוח הוא שחתם על השיק והלקוח שלנו זכה בתביעה בבית-המשפט לענייני משפחה. בחירת האסטרטגיה לתיק זה הוכחה כמתאימה ביותר ואף ערעורן של האחיות לבית- המשפט המחוזי לא הצליח לסדוק את הכרעת בית משפט קמא. כך, בידי הלקוח שלנו נותרו 1.5 מיליון שקלים וכן, הוצאות משפט נכבדות.
ואם ישאל השואל, מה בין הסיפור הנ"ל לבין כתיבת צוואה?
אך ברור, כי אילו האב המנוח היה מודע לצוואת ברירת המחדל שבכיסו ובמקומה היה עורך צוואה, המתאימה לנסיבות הספציפיות של בני משפחתו ומפרט בה באיזו דרך התכוון לחלק את רכושו, היה מונע את סכסוך הירושה שנוצר. שהרי בצוואתו יכול היה האב להבהיר האם אכן רצונו לסייע לבנו ברכישת דירה בסך של 1.5 מיליון ₪ הינו בנוסף לחלקו של הבן בעיזבונו אם לאו. בכך, היה חוסך למשפחתו הן את ההוצאה הכספית הלא מבוטלת של ניהול הליכים משפטיים זה מול זה, הן את האנרגיה השלילית המיותרת שהשחיתו בהליכים אלו ובעיקר את ההסלמה -הבלתי הפיכה לעיתים- במערכת היחסים ביניהם.
חיינו דינאמיים ומאתגרים. אדם יכול לצבור ולאבד נכסים לאורך הזמן, וכן, לרכוש ולאבד אוהבים וחברים במהלך חייו. לעיתים חלים שינויים במצב האישי ו/או הבריאותי ו/או הכלכלי של המצווה ו/או היורשים או מי מהם. לפיכך, חשוב לזכור, כי ככלל, ניתן בכל עת לחזור ולעיין בצוואה, לשנותה, לבטלה, ואף לכתוב צוואה אחרת במקומה ולא לתת לברירת המחדל להפעיל את הצוואה שבכיס עימה נולדנו.
מאת עו"ד לימור חלימי, לימור חלימי, משרד עו"ד
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. ליצירת קשר
