הסיפור הבא נשמע כמו לקוח מסרט בלהות. לצערי, הוא לגמרי התרחש במציאות…
הם נחשבו לזוג הכי מוצלח בחבורה. הוא יוצא סיירת מובחרת, גבוה, שרירי, סיים כמצטיין דיקן את התואר הראשון בכלכלה. היא יפהפייה קוקטית, עובדת סוציאלית בעיסוקה.
כשסוף סוף חבקו את טוני, בתם, אחרי מספר ניסיונות כושלים להביא ילדים לעולם, נראה היה שהכול אצלם מושלם. אולי מושלם מידי.
בשנה האחרונה, ערן החל להשמיע אמירות חריגות. הוא היה משוכנע שהבוס שלו בעבודה רוצה ברעתו ומנסה לפגוע בו ובמשפחתו. לא. זו לא היתה טענה שכיחה להתנכלות של מעסיק. זה היה הרבה מעבר לכך. ערן טען, שהושתלה לו תוכנת מעקב בנייד. התחיל להזהיר את נועה שתבחן אם מישהו בולש אחריה. ובעקר- התעקש שלא תלך יותר עם טוני לגינת המשחקים כי "משהו רע הולך לקרות להן".
נועה נבהלה מהמלל הפרנואידי אבל בחרה להדחיק.
כשהחל גם לסרב לאכול אתה את ארוחת הבוקר הקבועה בקפה השכונתי ביום שישי "כי רוצים להרעיל אותו שם" הבינה סופית שמשהו לא כשורה אך עדיין לא עשתה דבר.
עד הלילה ההוא, שבו התעוררה בתחושת חנק פיזי, כשידיו לופתות את צווארה ומבט שלא הכירה בוהה בה מעיניו של ערן. העיניים שכל כך אהבה.
בדרך לא דרך הצליחה להתחמק. נטלה את טוני שלנה לצידם כמדי לילה וברחה אתה לחדר הילדים.
משם היא כבר לא זוכרת דבר. לא מי הזעיק את הוריה, לא את הסצינה בה נלקח ע"י המשטרה מהבית למעצר…
ערן אובחן כלוקה בפרנויה ופסיכוזה.
את הגט הצלחתי להשיג לנועה במהירות. ניסיון לרצח הוא עילה מספקת לגירושין. המחלוקת העיקרית נסובה סביב טוני ובעיקר סביב התעקשותו של ערן לשמר את זמני השהות בינו לבין בתו היחידה.
המזל הגדול בסיפור העצוב הזה היה שנועה היא אישה חכמה והיא הקשיבה והפנימה את המסרים שהעברתי לה–
יש לעשות הכל כדי לצמצם את הפגיעה הטבעית שנגרמת לילדים (בכל גיל) כתוצאה מהליך הגירושין של הוריהם
ילד זקוק לשני הוריו למען התפתחותו התקינה
ילד זקוק לקשר רצוף ועקבי עם שני הוריו
נועה בחרה את המלחמות שלה. האפוטרופסות על טוני נשללה מערן אך היא אפשרה שיתקיימו זמני שהות ביניהם. אמנם חלקם בזום. אמנם כולם בפיקוח. אך בכל זאת יתקיימו.
ואני לא יכולתי שלא לחשוב ביני לבין עצמי, שאם בסיטואציה החריגה הזו נמצא פתרון לסוגיית זמני השהות, אך ברור שעם מעט מחשבה ובעקר עם הרבה רצון טוב הנושא הזה תמיד, תמיד פתיר. בלי מלחמות מיותרות.
בחרו היטב את המלחמות שלכם
