הררים של שקיות שופינג.
זה מה שהילה בחרה לראות בדמיונה כשעידן הודיע לה, שהרילוקיישן המתוכנן לניו-יורק עומד לצאת לפועל.
הררים של שקיות שופינג וסטייל יוקרתי, שתאמץ לעצמה שם, בארץ האפשרויות הבלתי- מוגבלות.
מהר מאד נחתה לקרקע המציאות והחלה בהכנות קדחתניות: איתור בתי- ספר לילדים, טיפול בנושא הביטוח הרפואי, בניית מנגנונים לשמירת קשר הדוק עם המשפחה המורחבת שנותרה בארץ.
היא לקחה בחשבון אפשרות של קשיים חברתיים של הילדים, קשיי הסתגלות לסביבת מגורים בלתי מוכרת, קשיי שפה והבדלים מנטליים ותרבותיים.
דבר אחד היא לא לקחה בחשבון- שהקושי שלה במציאת עבודה במדינה זרה והפיכתה ל" בלתי פרודוקטיבית", כהגדרתה, יחלחל לה כמו רעל לנשמה.
ביחס הפוך לחלוטין אליה, עידן הלך ופרח בניו-יורק. הוא עשה חיל בעבודתו ואף יצר לעצמו קשרים אישיים וחברתיים מצוינים.
עידן החל לחוש באי נוחות אמיתית כשחזר הביתה מסופק בסיומו של יום עבודה פורה ופגש במבטה הכבוי של הילה, מסתובבת בטרנינג בלוי, שידע ימים טובים יותר. ממש כמוה.
ואם בפער הזה בין שניהם לא היה די, שחקנית נוספת הצטרפה למגרש – הקורונה. כך שכל התוכניות המקוריות של הילה, לבצע גיחות ארצה לביקורי מולדת ומנגד לארח בביתה בניו יורק את משפחתה וחברותיה, הפכו לבלתי ישימות.
שנתיים וחצי זה לקח עד לאותה שיחה גורלית בה הילה הודיעה לעידן שהיא לא יכולה יותר. שהיא שוקעת למקומות אפלים, שמעולם לא הכירה. שאם תישאר בכלוב הזהב שלה בארה"ב היא תהפוך לצל של עצמה.
היא הודיעה לעידן, שתוך חודשיים ימים, בסיומה של שנת הלימודים, היא ושני ילדיהם, עילאי ותמר, שבים ארצה.
עידן נחרד. הדבר האחרון שרצה היה לקטוע באבחה אחת את נסיקתו המטאורית. בתחילה, ניסה לדבר להגיון של הילה. הבטיח שיסייע לה במציאת עבודה או לפחות הצטרפות לארגון התנדבותי כלשהו. הזכיר שבזכות ההרפתקה האמריקאית שלהם הם זוכים ויזכו לשקט כלכלי….
כל ניסיונותיו נפלו על אזנים ערלות. המקום הנפשי-רגשי של הילה, לא הותיר כל פניות לאמירות שכלתניות.
היא רצתה הביתה ! לישראל!
הוא רצה אמריקה!
במקום בו נמצאו, לא הצליחו להגיע בכוחות עצמם לפתרון מושכל. ההכרעה על גורל חייהם שלהם עברה לידיים זרות- לבית המשפט.
טרם מעבר מגורים ממדינה אחת לאחרת לתקופה מוגדרת לצרכי עבודה או לימודים (רילוקיישין), מומלץ לערוך הסכם בין בני הזוג.
בהסכם יש לתת התייחסות מפורשת לסיטואציה בה אחד ההורים ירצה לחזור עם הילדים ארצה בעוד השני יבקש להישאר עמם במדינה האחרת.
חשוב לקבוע לאיזו מדינה תינתן סמכות השיפוט במקרים של מחלוקות בעניין הרילוקיישין. האם לבית המשפט בישראל או בארץ אליה עברה המשפחה.
בהעדר הסכם, יתכן מצב בו הילדים ימשיכו לחיות בחו"ל עד להכרעה המשפטית שיכולה לקחת זמן לא מבוטל. ככל שעובר הזמן, יעמיקו הילדים שורשים בארץ הזרה ויקשה להחזירם ארצה.
ככלל–
אל תחששו לערוך הסכמים בענייני משפחה ! גם אם לא נעים. גם אם זה מאפיל, לכאורה, על רגעים שמחים. זו דרך מצוינת למניעת סכסוכים משפחתיים!!
