הוא הרגיש בר מזל שבחורה כמוה בכלל מבחינה בקיומו. כשאמרה, באגביות, "שמור על קשר", לא היה מאושר ממנו.
והוא שמר.
בפגישה הראשונה שיתפה אותו שנקלעה לחובות. ספרה על המאמצים הכבירים שעושה כדי לספק לבתה היחידה כל מה שנערה בת 16.5 רוצה ומייחלת לעצמה.
בסיום הדייט השלישי סימס לה, שהשאיר לה בתיק מעטפה. היו בה 5,000 ש"ח. הסכום שסיפרה לו שחסר לה כדי לאפשר לטליה בתה ללמוד נהיגה.
הוא לא העלה על דעתו לאיזו סחרחורת כלכלית הכניס את עצמו….
וכך, מחודש לחודש, מצא עצמו מחובר רגשית יותר ויותר, גם לאם וגם לבת, ובעיקר- שקוע עד צוואר בצרות הכלכליות של השתיים, כשהוא לוקח על עצמו עוד ועוד הוצאות, פעם של זו ופעם של זו, ובתמורה מקבל מעט חום נשי, תשומת לב והפוגה חלקית של בדידותו.
מותו הפתאומי של אביו בחלוף שנתיים טרף את הקלפים של חייו. משהו כבה בו מבפנים ובמקביל- נטע הלכה והתרחקה. פה טענה, שמבלה עם חברות. שם, סתם התחמקה מלהיפגש. אבל, תמיד תמיד דאגה לראותו בסמוך לעשירי לחודש. המועד בו חשבון הבנק שלה זעק למזומנים חדשים, לאחר שבוצעו בו כל ההורדות הקבועות ( כרטיס האשראי השמנמן, המשכנתא….).
והוא דאג להמשיך ולממן. לאורך חדשים ארוכים נוספים.
עד הרגע הגורלי ההוא, כשהמתין משועמם שתסיים להתקלח והצליל המסמן כניסת הודעות חדשות לנייד שלה לא פסק. בניגוד למנהגו, החליט להציץ בהודעות. הציץ ולא יכול היה להפסיק לקרוא ולגלול, לגלול ולקרוא…
הוא נחשף לאינספור הודעות ותמונות, רומנטיות ועסיסיות, שלא השאירו ספק בליבו שהאיש מהצד השני של הקו מנהל רומן עם האישה שלו (או לפחות זו שהיה משוכנע שהיא שלו).
השיחה עם נטע היתה קשה. היא אמנם הכחישה כל רומן אבל, האמת היתה מונחת לו מול הפרצוף. חדה וכואבת.
זה כאב לא פחות- ואולי אפילו יותר- כשקיבל כעבור חודשיים מפרידתם תביעה לפסק דין הצהרתי בה התבקש בית המשפט לענייני משפחה להצהיר עליו ועל נטע כעל ידועים בציבור ולחייב אותו לחלוק עם נטע מחצית מהזכויות שצבר במהלך הזוגיות. ואם זה לא מספיק – לחייב אותו לשלם לנטע מזונות משקמים ודמי הסתגלות ( כלומר כספים, שיאפשרו לה לשמר את רמת החיים לה הורגלה על ידו עד שתשקם את מצבה הכלכלי לאחר הפרדה).
כי ככה זה, כמו שאמרה לו אימו "כסף מטמטם ת'עולם!"
הגדרה של בני זוג כידועים בציבור מקנה לצדדים זכויות וחובות.
בישראל, אין הגדרה חוקית, חד- משמעית, לידועים בציבור.
אין גם פרק זמן בחוק שממנו ואילך בני זוג יחשבו כידועים בציבור.
מסקנה; אם אתם לא רוצים להשאיר לבית-המשפט את הזכות להגדיר את מערכת היחסים הזוגית שלכם ואת ההשלכות הממוניות שלה, ממליצה לכם בחום לערוך הסכם לחיים משותפים ולהסדיר בעצמכם את מערכת היחסים שלכם*
