20 שנה חלפו מהערב ההוא בו הצטלבו מבטיהם, במסעדה השקטה אי שם בדרום תל – אביב.
היא- אלמנה, שהמוות התדפק על דלת ביתה מוקדם מידי, בעודה בת 40 שנה בסה"כ. מטופלת בשני ילדים. הוא- גרוש+ ילד.
אם זה היה תלוי בנקיטת יוזמה ע"י מי מהם, לבטח הכול היה מתחיל ונגמר באותו המבט. המזל הגדול היה שטניה, חברתה הטובה והדינאמית של נורית, הבחינה במבט ההוא ובאלגנטיות העבירה לידיו של מוטי את מספר הטלפון של נורית.
מאז הכול היסטוריה.
זוגיות איתנה. מגורים משותפים. אפילו ילד מקסים, שהביאו יחד לעולם.
מעולם לא הרגישו כל צורך להינשא. אפילו לא ערכו טקס סימלי להצהרת אהבתם. פשוט חיו.
נורית הגיעה לקשר עם דירת 5 חדרים מסודרת להפליא. מוטי, שהיה בעליה של דירה קטנה יותר, השכיר את דירתו ועבר להתגורר בביתה.
מוטי היה בעליה של חברת תוכנה קטנה כשהכירו. עם השנים, הצליח להשביח את החברה וביסס לעצמו שם טוב בענף. החברה הפכה מצליחה, רווחית מאד ומוכרת והעסיקה לא פחות מ- 20 עובדים שכירים. נורית היתה אחת מהם.
מעולם לא התחשבנו ביניהם על כסף. מי שיכל או רצה או הספיק, דאג לרכוש את מה שהיה צריך עבור הבית והמשפחה.
מעולם גם לא התעכבו על הצורך לעגן משפטית במסמך כלשהו את חלוקת הרכוש ביניהם.
לכאורה, החלוקה היתה ברורה להם: לכל אחד דירה משלו, חשבונות בנק משלו, קופות וחסכונות משלו. למוטי – גם חברה בבעלותו.
(ה א מ נ ם
לא בהכרח
אבל, לא נקדים את המאוחר…..)
אלא שהחיים- כמו החיים, לא תמיד זורמים על מי מנוחות….
גם אצלם.
שיחת הטלפון שנורית קיבלה בבוקרו של יום עבודה שגרתי, לכאורה, סימנה את בואה של הסערה לחייהם.
הסתבר, שמוטי חווה לחץ חריג בחזה, מלווה בקוצר נשימה, כאבים בזרוע שמאל והזעת יתר.
אמבולנס הבהילו ישירות לבית החולים.
התקף לב! כך פסקו הרופאים.
בחוויה האישית של נורית, "התקף לב" היה גם החוויה הגופית שלה עצמה מרגע קבלת שיחת הטלפון ההיא ועד הרגע בו ראתה את אהוב לבה שרוע על מיטת חוליו והתבשרה ע"י רופאו ש"הוא עבר את זה בשלום. הכול יהיה בסדר".
זה היה רגע מכונן עבורה.
היא הבינה שהכול יכול היה להיגמר אחרת.
יותר מזה-
היא הבינה שהפעם, מעבר לכאב הבלתי נסבל של אובדן אהובה, עלול היה להצטרף גם כאב מסוג נוסף- כאב של מלחמה משפטית אפשרית: מלחמה על רכוש! מלחמה שיכלה להיווצר הן בינה לבין בנו של מוטי מנישואיו הראשונים והן בין הבן המשותף שלה ושל מוטי לבין בנו של מוטי מנישואיו הראשונים.
האם למוטי זכויות בדירתה בה חי 20 שנה?
האם לה עצמה זכויות בדירתו, אשר מכספי השכרתה נהנתה משך 20 שנה?
האם יש לה זכויות בחברה שבבעלותו של מוטי, בה עבדה ואשר גדלה וצמחה והושבחה במהלך חייהם הזוגיים?
ובכלל- איזה חלק מתוך הרכוש שצבר כל אחד מהם בנפרד ואיזה חלק מהרכוש שצברו יחדיו במהלך 20 שנותיהם המשותפות שייך למי מהם?
גמלה בליבה ההחלטה, שמייד לאחר שמוטי ישוב לאיתנו, הם יחדלו לטמון ראשם בחול.
הסערה שפקדה את חייהם היתה הטריגר להגעתם למשרדי לצורך עריכת מסמכים שיעגנו משפטית את רצונותיהם האישיים והחלטותיהם באשר לממונם ורכושם. הם הגיעו לערוך הסכם ממון וחיים משותפים וכן, צוואה לכל אחד מהם.
הגדרה של בני זוג ידועים בציבור מקנה לצדדים זכויות וחובות והיא בעלת השלכות ממוניות.
הדרך להגדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג ידועים בציבור במקרה של פקיעת הקשר (כלומר: במקרה של פרידה או מוות) היא ע"י עריכת הסכם ממון.
כדי לקבוע מי ייהנה מרכושכם לאחר הגיעכם לגיל 120 ( אותו חלק ברכוש שבהסכם הממון הוגדר כרכושכם), יש לערוך צוואה.
צוואה לא מייתרת את הצורך בהסכם ממון.
הסכם ממון לא מייתר את הצורך בצוואה.
יש צורך בשני המסמכים.
אל תטמנו ראשכם בחול, אל תמתינו לבואם, חלילה, של סערות או אסונות. הקדימו תרופה למכה ואל תהססו לערוך מסמכים עם בני זוג או בני משפחה. זו ה- דרך למניעת סכסוכים משפחתיים.
